"כל השונה הלכות בכל יום – מובטח לו שהוא בן העולם הבא…" (נדה עג.)
"'כל השונה הלכות' – רצונו לומר שאחר ששנה הסוגיא דרך מחקר ומשא ומתן, מעלה בידו הראוי לברור דרך פסק וקובען לעצמו הלכות הלכות, מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שעל ידי כך מתיישר בהוראה יפה יפה, ונמצא מזכה את הבריות בהוראותיו, ואינו מכשילן כשאר התלמידים שאין נוהגים כן…" (עכ"ל המאירי סוף מסכת נדה).
הרעיון
מפעל "עיקרי השולחן" – הוקם בשנת תשנ"ו מתוך מגמה לסייע ללומדים לקראת הסמכה ל"יורה יורה", ללמוד בשיטה מאירת עיניים המקלה על הזיכרון, ולהגיע להצטיינות בלימודם. משנה דחף לכך קיבלנו מגדולי ומאורי הדור שעודדו אותנו למלאכת קודש זו, ועיטרו את הספרים בהסכמותיהם וברכותיהם הנלהבות. (וע"ע במש"כ בהקדמה ל"עיקרי השולחן", הל' חו"ק בהע' 1).
סדרת הספרים "עיקרי השולחן" ו"תלמודו בידו"
בס"ד עד היום הופיעו 8 ספרים [הכוללים 4 "עיקרי השולחן" ועוד 4 "תלמודו בידו" (קיצור "עיקרי השולחן")], על הנושאים הבאים הלכות מליחה ובשר בחלב, הלכות נדה, הל' אבלות, והל' חופה וקידושין, וחלקם הופיעו אף במהדורה חמישית. וכן מבחני הסמכה לרבנות על הלכות איסור והיתר, בתוספת למעלה מ-1000 מראי מקומות לתשובות.
"שרי האלף" – הדרך להצטיינות בבחינות הסמכה ל "יורה יורה"
בריך רחמנא דסייעאן – על כך שזכינו שספרים אלו הגיעו בס"ד ללמעלה מ-1000 היכלי תורה, והתקבלו באהבה וברוב חיבה בארץ ובעולם, וזכו לעלות על שולחנם של מלכים, "ומאן מלכי רבנן".
אלפי אברכים ובפרט תלמידי חכמים המתכוננים למבחן "יורה יורה" נעזרו בספרים אלו, כיון שיש בהם כמה מעלות: א) סיכום בהיר ותמציתי, ב) סדר שיטתי, ג) הבאת לשון השו"ע והרמ"א, ד) הגדרת הנושאים העיקריים והמשניים שבכל סעיף,
ה) השתלשלות ההלכה מהמקור בגמרא עד לפסיקתה, ו) שינון מהיר, ז) זכירת הלימוד ח) נוטריקונים – לזכירת הדינים.
ט) תוספת סימונים [למחמיר ולמקל], י) הכנה מצוינת לבחינות הסמכה ל "יורה יורה". והכל ערוך בטוב טעם ודעת, דבר דבור על אופניו.
דוגמאות להצלחת הלומדים – בזכות החזרות ב"עיקרי השולחן"
א. שינון בעל פה של נושאי הסע' בהל' איסור והיתר [=מליחה, בב"ח, תערובות] – ב-10 דקות בלבד.
ב. שינון בעל פה של הל' מליחה [במתכונת של "ושננתם"] – בשעה ורבע.
ג. חזרה על הל' נדה [במתכונת המפורטת ב"עיקרי השולחן"] ב-14 שעות בלבד, ונבחן על כל לימודו.
ד. חזרה על כל הלכות נדה [במתכונת של "ושננתם"], ב-20 דקות בלבד.
ה. כ-5 פעמים נכשל במבחן "יורה יורה" – אך בפעם השישית הצליח בזכות לימוד "עיקרי השולחן".
ו. שינון בעל פה של 100 נושאי סימנים, בעזרת נוטריקונים המקלים על הזיכרון.
יצירת קשר
המעוניינים לחוות דעתם, או להנציח את יקיריהם [ולזכות את הרבים בהונו] ולתרום להפצת ספרים אלו שהושקעו בהם "דמים" תרתי משמע, יוכלו לפנות למייל הבא: [email protected] , או בטל' 02-65-14-196.
שלמי תודה
"אוֹדֶה ה' מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ" (תהלים קט, ל), על כך שזיכה אותי לשבת באוהלה של תורה מזה עשרות שנים, ולברר את דבר ה' זו הלכה, שזה חפץ ה', כמאמר הגמ' בברכות (ח/א). ברכה מיוחדת לצוות הבכיר של תלמידי חכמים – שסייע בהכנת הספרים ושמותיהם הוזכרו בתחילת כל ספר. יהי רצון שתקוים בנו הברכה: "וְהַעֲרֵב נָא… אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ… וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ… כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ".
החותם בכבוד ובאהבה
לכל העמלים בתורתנו הקדושה
משה ב"ר שלמה כהן
ראש מפעל "עיקרי השולחן"
ניסן תשפ"ב – תהא שנה פוריה בתורה
סיפור אישי – הסוד שמאחורי חיבור ספרי "עיקרי השולחן"
בס"ד, ז' ניסן תשפ"ב
"מוישה, חבל עליך, לנהל מוסד – יש מי שיעשה, "עיקרי השולחן" – אין מי שיעשה"!
[מדברי הרב הגאון מנחם בן יעקב שליט"א]
לפני כ-18 שנה נתבקשתי להיות מנכ"ל של מוסד תורני חשוב בירושלים, זומנתי לפגישה במלון הייט בירושלים, עם ההנהלה הבכירה, שהציעו לי משרה לנהל את המוסד הכולל בו רבנים ואברכים, עם משכורת מכובדת ומסודרת למשך שנים רבות.
התלבטתי בין שתי אפשרויות: אפשרות א' – בבוקר לנהל את המוסד, ואחה"צ לחבר את ספרי "עיקרי השולחן" [ולהשתכר באופן מכובד], ואפשרות ב' – לוותר על ניהול המוסד, ולהתרכז רק בחיבור "עיקרי השולחן", מחשש שהפיצול יכביד עלי ויקשה עלי להתרכז בלימוד ובבירור הסוגיות ההלכתיות ובכתיבת הספר.
בשאלה זו – התייעצתי עם הרב הגאון מנחם בן יעקב שליט"א [אשר הוא בעל סברה ישרה].
הרב ענה: "מוישה, חבל עליך, לנהל מוסד – יש מי שיעשה, "עיקרי השולחן" – אין מי שיעשה"!
"מה טובת הלומדים"
דבריו של הרב היו חדים וברורים, ועל כן נתמסרתי בס"ד לחיבור הספרים בעזרת צוות תלמידי חכמים, והשקעתי בכך "דמים" תרתי משמע, כאשר הקו שהנחה אותי בכתיבת הספרים במשך כל השנים "מה טובת הלומדים".
בתחילה הייתי ראש חבורה בכולל "משכן מאיר" בירושלים, במשך כ-4 שנים שם מסרתי שיעורים כסדרם לקראת הכשרה למבחני הסמכה לרבנות, ובמקביל חיברתי את הספרים בעזרת האברכים.
אולם כעבור זמן החלטתי לטובת העניין שעדיף להתרכז רק בחיבור הספרים, ולהיות ראש חבורה של
כ-2000 אברכים ויותר שילמדו בספרים, מאשר ראש חבורה של 20 אברכים!
"שרי האלף"
אכן בס"ד זכינו שספרים אלו הגיעו ללמעלה מ-1000 היכלי תורה וכוללים ברחבי הארץ והעולם, ואלפי אברכים נעזרו בספרים בלימוד לקראת מבחני הסמכה ל"יורה יורה".
תגובות חמות מהארץ ומהעולם
לאחר הופעת הספרים הראשונים וקבלת תגובות חמות ורבות מהארץ ומרחבי תבל – הבנתי במשנה תוקף את דבריו של הראשל"צ הגר"מ אליהו זצוק"ל שהמריץ אותנו לחבר את "עיקרי השולחן", ואמר שהם בגדר "הטוב ומטיב".
ובס"ד זכינו שקוים בנו "יגעת ומצאת תאמין"!