בס"ד
הגעתי למסקנה שניתן ללמוד רק "עיקרי השולחן"!
[כן טען אחד הלומדים לאחר שקיבל הצטיינות במבחני הסמכה לרבנות]
לפני מספר התקשר אלי אברך משכונת רמות בירושלים, וסיפר שהוא לומד דיינות, וכי עליו לגשת גם לאחת מבחינות הסמכה לרבנות. ועל כן משהכיר את הספר "עיקרי השולחן", למד בו שלשה חודשים וניגש למבחן הסמכה לרבנות וקיבל הצטיינות.
שאלתיו – וכי לא למדת את המקורות בגמרא, ראשונים, טור, ב"י, שו"ע ונו"כ?
השיב – למדתי רק "עיקרי השולחן", ו-3 ימים לפני הבחינה למדתי גם שו"ע.
למען האמת השתוממתי – למשמע התשובה, לא ידעתי האם לשמוח על התועלת העצומה שב"עיקרי השולחן", או להיות עצוב שכן חלילה יש כאן מכשלה לאותם מקצרי דרכים.
הערתי לאותו אברך – שחייבים ללימוד תחילה את המקורות, ורק אח"כ להיעזר ב"עיקרי השולחן"!
[ע"ע מש"כ בראשית כל ספר מספירנו בעמ' ב' ד"ה "הבהרה לציבור הלומדים", ובעיקרי השולחן הל' נדה עמ' 2, ושם במסקנת הדברים בסוף העמ'].
השיב אותו אברך – הכל נמצא בעיקרי השולחן, המקורות, שיטות הראשונים והאחרונים, פסקי השו"ע והרמ"א, נושאי כלים, ולכן הגעתי למסקנה שניתן ללמוד רק "עיקרי השולחן"!
כאן המקום לשתף אתכם – שמאותם לומדים חששתי ולכן התייעצתי עם הראשל"צ הגר"מ אליהו זצוק"ל אם להוציא את ספרינו, כי ידעתי שיש כאן ספר חזק עם תועלת עצומה, אך מאידך יכול להיות מכשול למקצרי דרכים. הרב השיב לי להוציא את הספר כי זה "הטוב והמטיב"!
את דבריו של הרב הבנתי ביתר שאת – לאחר הופעת הספרים.
