סיפור אישי – הסוד שמאחורי חיבור ספרי "עיקרי השולחן"
בס"ד, ז' ניסן תשפ"ב
"מוישה, חבל עליך, לנהל מוסד – יש מי שיעשה, "עיקרי השולחן" – אין מי שיעשה"!
[מדברי הרב הגאון מנחם בן יעקב שליט"א]
לפני כ-18 שנה נתבקשתי להיות מנכ"ל של מוסד תורני חשוב בירושלים, זומנתי לפגישה במלון הייט בירושלים, עם ההנהלה הבכירה, שהציעו לי משרה לנהל את המוסד הכולל בו רבנים ואברכים, עם משכורת מכובדת ומסודרת למשך שנים רבות.
התלבטתי בין שתי אפשרויות: אפשרות א' – בבוקר לנהל את המוסד, ואחה"צ לחבר את ספרי "עיקרי השולחן" [ולהשתכר באופן מכובד], ואפשרות ב' – לוותר על ניהול המוסד, ולהתרכז רק בחיבור "עיקרי השולחן", מחשש שהפיצול יכביד עלי ויקשה עלי להתרכז בלימוד ובבירור הסוגיות ההלכתיות ובכתיבת הספר.
בשאלה זו – התייעצתי עם הרב הגאון מנחם בן יעקב שליט"א [אשר הוא בעל סברה ישרה].
הרב ענה: "מוישה, חבל עליך, לנהל מוסד – יש מי שיעשה, "עיקרי השולחן" – אין מי שיעשה"!
"מה טובת הלומדים"
דבריו של הרב היו חדים וברורים, ועל כן נתמסרתי בס"ד לחיבור הספרים בעזרת צוות תלמידי חכמים, והשקעתי בכך "דמים" תרתי משמע, כאשר הקו שהנחה אותי בכתיבת הספרים במשך כל השנים "מה טובת הלומדים".
בתחילה הייתי ראש חבורה בכולל "משכן מאיר" בירושלים, במשך כ-4 שנים שם מסרתי שיעורים כסדרם לקראת הכשרה למבחני הסמכה לרבנות, ובמקביל חיברתי את הספרים בעזרת האברכים.
אולם כעבור זמן החלטתי לטובת העניין שעדיף להתרכז רק בחיבור הספרים, ולהיות ראש חבורה של
כ-2000 אברכים ויותר שילמדו בספרים, מאשר ראש חבורה של 20 אברכים!
"שרי האלף"
אכן בס"ד זכינו שספרים אלו הגיעו ללמעלה מ-1000 היכלי תורה וכוללים ברחבי הארץ והעולם, ואלפי אברכים נעזרו בספרים בלימוד לקראת מבחני הסמכה ל"יורה יורה".
תגובות חמות מהארץ ומהעולם
לאחר הופעת הספרים הראשונים וקבלת תגובות חמות ורבות מהארץ ומרחבי תבל – הבנתי במשנה תוקף את דבריו של הראשל"צ הגר"מ אליהו זצוק"ל שהמריץ אותנו לחבר את "עיקרי השולחן", ואמר שהם בגדר "הטוב ומטיב".
ובס"ד זכינו שקוים בנו "יגעת ומצאת תאמין"!
